פטור ממס שבח במכירת דירה 2025: המדריך המלא לתכנון מס, ירושה והעברות ללא תמורה

פטורים והקלות במס שבח במקרקעין בישראל – ניתוח משפטי, כלכלי ומעשי

במאמר מקיף זה, המשתרע על פני יריעה רחבה של סוגיות מיסוי מקרקעין, אנתח באופן רב-ממדי את מערכת המיסוי החלה על מכירת דירות מגורים בישראל.

הדוח נכתב מתוך בראייה של תכנון מס, ניהול עושר משפחתי (Family Office), ומטרתו לפרוס בפניכם את המארג המשפטי המורכב המאפשר לכם – החל מבעלי דירה יחידה ועד למשקיעים מרובי נכסים – למזער את חבות המס באופן חוקי ולגיטימי.

הדוח מתמקד בניתוח המעבר ממשטר מס היסטורי למשטר הנוכחי בעקבות תיקון 76 לחוק מיסוי מקרקעין, ובוחן לעומק את ארבעת צירי התכנון המרכזיים:

1. העברות בין-דוריות ללא תמורה (מתנות)
2. ניהול החזקות מיעוט בדירות ("חזקת שליש דירה")
3. תכנון אסטרטגי של עיזבונות והסכמי חלוקה
4. פירוק התא המשפחתי לצורכי מס באמצעות הסכמי ממון והלכת שלמי

הניתוח מבוסס על חקיקה עדכנית, פסיקת בית המשפט העליון וועדות הערר, והוראות ביצוע של רשות המסים.

פרק 1: המסגרת הנורמטיבית – המהפכה של תיקון 76 והמעבר לחישוב ליניארי

1.1 רקע היסטורי והרציונל הכלכלי: קץ עידן הפטור הגורף

עד לשנת 2014, מערכת מיסוי המקרקעין בישראל התאפיינה בגישה ליברלית יחסית, שאפשרה למוכרים למכור דירה בפטור מלא ממס שבח אחת לארבע שנים, ללא תלות במספר הדירות שהחזיקו. מנגנון זה יצר תמריץ למשקיעים להחזיק במספר רב של נכסים ולממשם ברוטציה, תוך הימנעות כמעט מוחלטת מתשלום מס על עליית הערך. הרציונל שעמד בבסיס תיקון 76 לחוק מיסוי מקרקעין (שבח ורכישה), התשכ"ג-1963, היה שינוי פרדיגמה: מעבר ממיסוי מבוסס "תקופה" (אחת ל-4 שנים) למיסוי מבוסס "היקף נכסים" (דירה יחידה). מטרת המחוקק הייתה לצנן את שוק הדיור, להגדיל את היצע הדירות למכירה על ידי משקיעים, ולייצר מערכת צודקת יותר של מיסוי הון.

כיום, ברירת המחדל בחוק היא חיוב במס, והפטור הפך לחריג המותנה בתנאים נוקשים. הבנת שינוי זה היא קריטית לכל אסטרטגיית תכנון מס: ההנחה המוקדמת של כל נישום צריכה להיות כי העסקה חייבת במס, ועליו הנטל להוכיח את זכאותו לפטור ספציפי.

1.2 מנגנון החישוב הליניארי המוטב – אריתמטיקה של מיסוי

במקרים בהם לא חל פטור מלא (למשל, במכירת דירה שנייה, דירה להשקעה, או דירה שנמכרת בתוך תקופת הצינון), החוק קובע מנגנון חישוב "ליניארי מוטב". מנגנון זה נועד לרכך את המעבר החד למיסוי מלא ולמנוע מיסוי רטרואקטיבי על שבח שנצבר בתקופות שבהן היה נהוג פטור.

החישוב הליניארי מפצל את השבח (הרווח הריאלי) לשתי תקופות זמן מובחנות, ביחס ישר למשך ההחזקה בנכס:

1. התקופה הפטורה: מיום הרכישה ועד ליום 1.1.2014. חלק זה של השבח נהנה משיעור מס של 0%.
2. התקופה החייבת: מיום 2.1.2014 ועד ליום המכירה בפועל. חלק זה מחויב במס רווח הון בשיעור 25%.

המשמעות האסטרטגית של מנגנון זה היא דרמטית עבור משקיעים ותיקים. ככל שהנכס נרכש במועד מוקדם יותר לפני 2014, כך רכיב ה"תקופה הפטורה" יהיה גדול יותר, ושיעור המס האפקטיבי המשוקלל יהיה נמוך משמעותית מ-25%. לעומת זאת, נכסים שנרכשו לאחר 2014 ממוסים באופן מלא (25%) על כל השבח, למעט קיזוז הוצאות מותרות.

1.3 תקרת הפטור לדירות יוקרה

נדבך נוסף של הרפורמה הוא הגבלת הפטור לדירה יחידה. הפטור אינו אינסופי. נכון לשנים 2025-2026, המחוקק קבע תקרה של כ-5,008,000 ₪ לפטור ממס שבח במכירת דירה יחידה. משמעות הדבר היא כי במכירת נכסי יוקרה (Luxury Real Estate), גם אם הדירה עומדת בכל תנאי ה"דירה היחידה", החלק היחסי של השווי העולה על כ-5 מיליון ₪ יחויב במס שבח באופן יחסי. חישוב המס במקרה זה מורכב: הוא דורש לחלץ את "השבח הריאלי" המיוחס לחלק העודף מעל התקרה, ולמסות רק אותו. תכנון מס במכירת נכסי יוקרה דורש לעיתים פיצול עסקאות או שימוש בהגנות ינוקא אחרות, אם כי מרחב התמרון הצטמצם משמעותית.

פרק 2: העברה ללא תמורה (מתנה) – אסטרטגיה וסיכונים

העברת זכויות במקרקעין ללא תמורה, המכונה בשפה העממית "עסקת מתנה", מהווה את אחד הכלים השכיחים והחזקים ביותר בארגז הכלים של מתכנן המס. עם זאת, זוהי עסקה המוקפת במוקשים משפטיים, הן בהיבט של הגדרת "קרוב" והן בהיבט של תקופות הצינון.

2.1 המכניזם המשפטי של סעיף 62: דחיית מס ולא פטור

סעיף 62 לחוק מיסוי מקרקעין קובע כי מכירת זכות במקרקעין "מיחיד לקרובו" ללא תמורה תהיה פטורה ממס שבח. חשוב לחדד את ההבחנה המשפטית: אין מדובר במחילת מס (Exemption), אלא בדחיית מס (Deferral). בעת ביצוע העסקה, נותן המתנה אינו משלם מס שבח. אולם, מקבל המתנה נכנס ב"נעלי" הנותן לעניין יום הרכישה ושווי הרכישה המקוריים. כאשר המקבל ימכור את הדירה בעתיד לצד ג', חישוב השבח ייעשה החל מהיום שבו הנותן רכש את הדירה במקור, ולא מיום קבלת המתנה. המשמעות היא שהמקבל "יורש" את חבות המס הלטנטית של הנותן.

2.2 דיסוננס ההגדרות: מיהו "קרוב"?

אחת הסוגיות המבלבלות ביותר בתחום זה היא הפער בהגדרת "קרוב" בין החוק (לעניין מס שבח) לבין התקנות (לעניין מס רכישה). אי-התאמה זו יוצרת הזדמנויות אך גם מלכודות מס.

טבלה 1: השוואת הגדרת "קרוב" לצורכי מס

דרגת הקרבה	פטור ממס שבח לנותן (סעיף 62)	הקלה במס רכישה למקבל (תקנה 20/21)
בן/בת זוג	פטור מלא	פטור מלא (אם גרים בדירה), או 1/3 מס (אם לא)
הורה / הורי הורה	פטור מלא	1/3 ממס הרכישה הרגיל
צאצא (ילד/נכד) ובני זוגם	פטור מלא	1/3 ממס הרכישה הרגיל
אח / אחות	מותנה (ראה פירוט להלן)	1/3 ממס הרכישה הרגיל (באופן גורף)

מלכודת האחים: עד לתיקון החוק באוגוסט 2013, העברה בין אחים הייתה פטורה ממס שבח באופן גורף. התיקון שינה את המצב מן היסוד. כיום, העברה ללא תמורה בין אחים פטורה ממס שבח רק אם הזכות המועברת התקבלה בידי הנותן במקור ללא תמורה או בירושה מההורים או מהורי ההורים. כלומר, אם אח א' רכש דירה מכספו ומעוניין לתת אותה במתנה לאח ב', העסקה חייבת במס שבח מלא, למרות שאח ב' ישלם רק שליש מס רכישה. זוהי נקודת כשל נפוצה בתכנון מס משפחתי. לעומת זאת, אם הדירה היא "נכס משפחתי היסטורי", הפטור חל.

להרחבה נוספת, ואיך ניתן לבצע העברה ללא תמורה בין אחים,  ראו מאמר בנושא העברה ללא תמורה בין אחים.

2.3 משטר תקופות הצינון (סעיף 49ו)

כדי למנוע תכנוני מס אגרסיביים שבהם אדם מעביר דירה לקרוב "על הנייר" רק כדי שהלה ימכור אותה מיד בפטור של דירה יחידה, המחוקק קבע את סעיף 49ו לחוק. סעיף זה מטיל "תקופת צינון" על מקבל המתנה, שבמהלכה הוא מנוע מלמכור את הדירה בפטור ממס שבח.

טבלה 2: תקופות הצינון למקבל המתנה

סטטוס המקבל בדירה	משך תקופת הצינון	תנאי סף לתחולה
מתגורר בדירה	3 שנים	המגורים חייבים להיות "דרך קבע" ולשמש כדירה יחידה
לא מתגורר בדירה	4 שנים	התקופה נמנית מיום קבלת המתנה

תובנה קריטית: תקופת הצינון רלוונטית אך ורק אם מקבל המתנה מבקש למכור את הדירה בפטור מלא של "דירה יחידה" (לפי סעיף 49ב(2)). אם המקבל בוחר למכור את הדירה בחיוב מס (למשל, בחישוב ליניארי מוטב), אין צורך להמתין את תקופת הצינון. עובדה זו פותחת פתח לתכנון מס: אם המס הליניארי נמוך מאוד (בגלל רכישה היסטורית של הנותן), לעיתים כדאי לשלם את המס ולא להמתין 3-4 שנים.

פרק 3: אסטרטגיית המיעוט – חזקת סעיף 49ג ("שליש דירה")

סעיף 49ג לחוק מיסוי מקרקעין הוא אחד הסעיפים החשובים ביותר עבור משקיעים מתוחכמים. הסעיף מגדיר את גבולות הגזרה של המונח "דירה יחידה" וקובע חזקות משפטיות המאפשרות לנישום להחזיק בזכויות בנכסים נוספים מבלי לאבד את הפטור על דירת המגורים העיקרית.

3.1 המתמטיקה של הפטור: רכישה מול ירושה

החוק מכיר בכך שאחזקה בחלק מזערי של דירה אינה שקולה לבעלות על דירה מלאה. לכן, נקבע כי בעת בדיקת הזכאות לפטור בגין "דירה יחידה", לא יובאו בחשבון:

1. דירה שנרכשה (לא בירושה): אם חלקו של המוכר בדירה הנוספת אינו עולה על 1/3 (33.33%).
2. דירה שהתקבלה בירושה: אם חלקו של המוכר בדירה הנוספת אינו עולה על 1/2 (50%).
3. דירה מושכרת בשכירות מוגנת: בתנאים מסוימים (לפני 1997).

3.2 יישום אסטרטגי וניהול פורטפוליו

עבור משקיעים, משמעות הסעיף היא היכולת לייצר פיזור השקעות מבלי לפגוע בפטור המרכזי. משקיע יכול, תיאורטית, להחזיק ב-30% מבעלות על עשרה נכסים שונים (למשל, כחלק מקבוצות רכישה או שותפויות), ועדיין להיחשב בעיני רשות המסים כבעל "דירה יחידה" בבואו למכור את בית מגוריו.

בנוסף, ישנה חשיבות קריטית להבחנה בין אחוזי האחזקה השונים. החזקה של 33.4% בדירה נוספת שוללת את הפטור, בעוד החזקה של 33.3% משמרת אותו. דיוק מתמטי זה מחייב ניסוח מדוקדק של הסכמי רכישה ושותפות. יתרה מכך, בהקשר של ירושה, הורים המורישים דירה לשני ילדים (50% לכל אחד) משמרים עבור ילדיהם את הסטטוס של "דירה יחידה" (שכן 50% אינו עולה על 50%). אולם, ירושה של דירה לשני ילדים בחלוקה של 51%-49% תגרום לכך שהילד המחזיק ב-51% יאבד את הפטור על דירתו הפרטית (אם יש לו כזו), בעוד אחיו ישמור עליו. תכנון צוואה נכון חייב לקחת בחשבון את האריתמטיקה של סעיף 49ג.

להרחבה ראו מאמר בנושא שליש דירה.

פרק 4: הסכמי חלוקת עיזבון – תכנון מס בין-דורי מתקדם

פטירתו של אדם והעברת נכסיו ליורשיו אינה נחשבת ל"מכירה" לפי חוק מיסוי מקרקעין (סעיף 4 לחוק), ולכן אינה אירוע מס. אולם, השלב הקריטי הוא שלב חלוקת העיזבון בין היורשים. כאן נכנס לתמונה סעיף 5(ג)(4) לחוק, המהווה אולי את "מקלט המס" החזק ביותר בחקיקה הישראלית.

4.1 עקרון "החלוקה הראשונה" וסעיף 5(ג)(4)

החוק קובע כי חלוקת נכסי העיזבון בין היורשים לא תיחשב כעסקה במקרקעין, ובלבד שמדובר ב"חלוקה ראשונה". המשמעות היא שהיורשים יכולים להחליט ביניהם על חלוקה השונה לחלוטין מהקבוע בצוואה או בחוק הירושה, מבלי לשלם מס שבח או מס רכישה על ההעברות ההדדיות ביניהם.

תרחיש לדוגמה: מוריש הותיר אחריו שתי דירות: דירה בתל אביב (שווי 4 מיליון ₪) ודירה בחיפה (שווי 2 מיליון ₪), ושני יורשים (אחים). לפי הדין, הם שותפים ב-50% בכל דירה. שותפות כזו היא כר פורה לסכסוכים ובעיות ניהול. באמצעות הסכם חלוקת עיזבון, האחים יכולים לקבוע כי אח א' יקבל את מלוא הבעלות בדירה בתל אביב, ואח ב' יקבל את מלוא הבעלות בדירה בחיפה. החלפת הבעלות הזו (ה-Swap) פטורה לחלוטין ממס.

4.2 סוגיית תשלומי האיזון: כסף "מבפנים" מול כסף "מבחוץ"

המורכבות מתעוררת כאשר שווי הנכסים אינו זהה, כמו בדוגמה לעיל (פער של 2 מיליון ₪). כדי לאזן את החלוקה, אח א' נדרש לשלם לאח ב' מיליון ₪. דיני המס יוצרים הבחנה חדה לגבי מקור הכסף:

1. כספי העיזבון: אם למוריש היה גם חשבון בנק עם 2 מיליון ₪, והאחים מחלקים את הכסף כך שנוצר איזון – החלוקה כולה פטורה ממס. זהו איזון מתוך "נכסי העיזבון".
2. כספים חיצוניים: אם לאח א' אין ברירה אלא להביא כסף מכיסו הפרטי ("מהבית") כדי לשלם לאח ב', חלק זה של העסקה נחשב כמכירה. אח ב' מוכר חלק מהזכויות לאח א' תמורת מזומן. על חלק זה (היחס שבין תשלום האיזון לשווי הנכס) יחול מס שבח (לאח ב') ומס רכישה (לאח א').

המלצה אופרטיבית: על מנהלי עיזבון לשאוף תמיד לאזן את החלוקה באמצעות נכסים קיימים בתוך העיזבון (נדל"ן מול נדל"ן, נדל"ן מול ניירות ערך) ולהימנע ככל הניתן מהכנסת כספים חיצוניים.

4.3 עיתוי החלוקה: המרוץ נגד הטאבו

סעיף 5(ג)(4) דורש שהחלוקה תהיה "ראשונה". בעבר, הגישה הרווחת הייתה שרישום צו הירושה בטאבו (רישום הבעלות על שם כל היורשים במשותף) "נועל" את העיזבון ומונע הסכם חלוקה פטור ממס. הפסיקה והוראות הביצוע (הוראת ביצוע 7/2010) ריככו גישה זו. כיום, ניתן לערוך הסכם חלוקת עיזבון גם לאחר רישום בטאבו, ובלבד שמוכח כי טרם בוצעה חלוקה בפועל (דה-פקטו) של הנכסים וכי היורשים נהגו בנכסים כשותפים לכל דבר ועניין עד למועד ההסכם. עם זאת, הפרקטיקה המומלצת היא להכין ולחתום על הסכם החלוקה בטרם ביצוע כל פעולה רישומית בטאבו, ולהגיש את ההסכם יחד עם הבקשה לצו הירושה, כדי למנוע חיכוך מיותר עם רשויות המס.

4.4 מכירת דירת ירושה בפטור ייחודי – סעיף 49ב(5)

מעבר לחלוקה הפנימית, החוק מעניק פטור ספציפי למכירת דירת ירושה לצד ג'. תנאי הפטור (המכונה לעיתים "פטור מוריש") הם מצטברים ונוקשים :

1. זהות המוכר: המוכר הוא בן זוג של המוריש, צאצא (ילד/נכד) של המוריש, או בן זוג של צאצא. חשוב לזכור: אח היורש את אחיו אינו זכאי לפטור זה.
2. מלאי דירות המוריש: לפני פטירתו, היה המוריש בעלים של דירת מגורים אחת בלבד. אם למוריש הייתה דירה נוספת (אפילו חלק ממנה שעולה על המותר בסעיף 49ג), הפטור נשלל.
3. זכאות תיאורטית: אילו המוריש היה בחיים ומוכר את הדירה, הוא היה זכאי לפטור ממס שבח.

היתרון האדיר של סעיף 49ב(5) הוא היותו "פטור חיצוני" – הוא אינו נספר במניין הפטורים של היורש עצמו. יורש יכול למכור דירת ירושה בפטור זה, ובו זמנית למכור את דירתו הפרטית בפטור של דירה יחידה.

להרחבה ראו מאמר בנושא הסכם חלוקת עיזבון.

פרק 5: פירוק התא המשפחתי לצורכי מס – הלכת שלמי והסכמי ממון

עיקרון היסוד במיסוי מקרקעין הוא ראיית "התא המשפחתי" (בני זוג וילדים עד גיל 18) כנישום אחד. המשמעות היא שדירה הרשומה על שם הבעל נחשבת גם כדירת האישה, מה שעלול "לזהם" את זכאותה לפטור כדירה יחידה על נכס אחר שבבעלותה.

5.1 המהפכה של הלכת שלמי

עד לפסק הדין התקדימי בעניין שלמי (ע"א 3178/12), רשות המסים נטתה להתעלם מהסכמי ממון ולראות בבני זוג יחידה אחת כמעט בכל מצב. בית המשפט העליון הפך את הקערה על פיה וקבע כי החזקה של "תא משפחתי אחד" היא חזקה הניתנת לסתירה. הלכת שלמי קבעה כי ניתן להפריד את מיסוי בני הזוג אם מוכחת הפרדה רכושית אמיתית.

5.2 התנאים המצטברים להכרה בהפרדה

כדי שרשות המסים תכיר בהפרדה (ותאפשר לכל בן זוג ליהנות מפטורים נפרדים), יש לעמוד בשני תנאים עיקריים:

1. הסכם ממון תקף: קיום הסכם יחסי ממון, המאושר על ידי בית משפט, המגדיר בבירור את ההפרדה בנכסים (בדרך כלל נכסים חיצוניים שהובאו לפני הנישואין או התקבלו בירושה).
2. הפרדה בפועל (מבחן המהות): לא די בנייר. בני הזוג צריכים להוכיח התנהלות כלכלית נפרדת: חשבונות בנק נפרדים לקבלת דמי שכירות, אי-ערבוב כספים בשיפוץ הנכס, ואי-שיתוף במימון המשכנתא.

5.3 הלכת בלנק ורוזנבוים: המגורים המשותפים אינם חסם

בפסיקה מאוחרת יותר (פס"ד בלנק ורוזנבוים, 2021), חידד בית המשפט העליון כי עצם המגורים המשותפים של בני הזוג בדירה השייכת לאחד מהם אינם שוללים בהכרח את ההפרדה הרכושית. קביעה זו היא בשורה משמעותית לזוגות בפרק ב' המתגוררים יחד אך מעוניינים לשמור על אוטונומיה קניינית ומיסויית על נכסי העבר שלהם. היא מאפשרת לבן הזוג ה"אורח" למכור את דירתו הפרטית (שבה אינו גר) בפטור של דירה יחידה, מבלי שהמגורים עם בן זוגו ייחשבו כבעלות משותפת.

פרק 6: היבטים בינלאומיים – תושבי חוץ

הזכאות לפטור ממס שבח לתושבי חוץ כפופה למשוכות בירוקרטיות ומהותיות גבוהות יותר מאלו של תושבי ישראל.

6.1 שלילת הפטור האוטומטי

תושב חוץ אינו זכאי באופן אוטומטי לפטור של "דירה יחידה" (סעיף 49ב(2)) או לפטור של דירת ירושה (סעיף 49ב(5)), גם אם הדירה בישראל היא הנכס היחיד שלו בארץ. התנאי המרכזי לקבלת הפטור הוא הוכחה פוזיטיבית כי לתושב החוץ אין דירת מגורים במדינת התושבות שלו.

6.2 נטל ההוכחה

נטל ההוכחה מוטל כולו על כתפי הנישום. מאחר שבמרבית מדינות העולם אין מרשם מקרקעין מרכזי ושקוף כמו הטאבו הישראלי, או אישור "אי-בעלות" סטנדרטי, רשות המסים בישראל דורשת מסכת ראיות אלטרנטיבית. ראיות אלו כוללות לרוב:

• אישורים מרשויות המס הזרות על היעדר דיווח על הכנסות משכירות או ארנונה.
• תצהיר עורך דין מקומי (במדינת התושבות) המאשר את המצב המשפטי.
• הצגת חוזה שכירות המוכיח כי הנישום מתגורר בשכירות במדינתו. היעדר יכולת לספק הוכחות אלו עלול להוביל לחיוב במס שבח מלא, גם אם הדירה בישראל היא היחידה בבעלותו העולמית של המוכר.

להרחבה ראו מאמר בנושא פטור ממס שבח לתושב חוץ.

סיכום והמלצות אופרטיביות

מפת המיסוי הישראלית בשנת 2025 מציגה מערכת מורכבת, שבה ברירת המחדל היא חיוב במס. עם זאת, המחוקק והפסיקה הותירו מספר "נתיבי מילוט" לגיטימיים המאפשרים תכנון מס חכם. ניצול נכון של סעיפי ההעברה ללא תמורה, הסכמי חלוקת העיזבון, חזקות המיעוט והסכמי הממון, יכול לחסוך למשפחה ממוצעת סכומי כסף ניכרים.

צ'ק ליסט למתכנן המס:

1. במכירת דירה: בדוק תחילה האם חל חישוב ליניארי מוטב. אם כן, האם כדאי "לבזבז" עליו פטור של דירה יחידה?
2. בהעברה בין אחים: היזהרו מהמלכודת. אם הדירה לא התקבלה מהורים, העסקה חייבת במס. שקול העברה דו-שלבית דרך ההורה (בכפוף למבחני "עסקה מלאכותית").
3. בירושה: לעולם אל תחלקו את העיזבון באופן שרירותי (50-50). השתמשו בהסכם חלוקת עיזבון כדי ליצור הפרדה (Parcelling) מלאה בנכסים.
4. בהשקעות: הקפידו על רף ה-33.33% ברכישה כדי לשמור על פטור הדירה היחידה.
5. בזוגיות: ניתן לערוך הסכם ממון ולהקפיד על הפרדה רכושית מלאה בחשבונות הבנק כדי ליהנות מהלכת שלמי.

יישום מושכל של כלים אלו הוא ההבדל בין חבות מס של מאות אלפי שקלים לבין פטור מלא.

בהצלחה!

הכותב, עו"ד דורון אהרוני, בעל תואר ראשון במשפטים (LL.B) בהצטיינות וחבר בלשכת עורכי הדין בישראל משנת 2003, מעורכי הדין המובילים בתחום דיני החוזים, מקרקעין, בעל מומחיות וניסיון נרחב בתחום מיסוי מקרקעין; יועץ ומלווה של עסקאות מקרקעין בסקטור הפרטי והעסקי תוך פתרונות מיסויים יצירתיים, ומייעץ במיסוי מקרקעין גם לעורכי דין בתחום.

 

Email: doron@doron-aharoni.com

כפר סבא: משרד עו"ד דורון אהרוני, בית יניב, רח' ששת הימים 42 כפר סבא

טל': 09-7429382 פקס: 09-7429534 

תל אביב: משרד עו"ד דורון אהרוני במגדל המוזיאון, רח' ברקוביץ 4, תל אביב

טל': 03-6421088 פקס: 03-9400125